תרבות מקומית: תערוכה במוזאון לתרבות האסלאם תפתח במהלך החודש הקרוב

התערוכה "מסעות המזרח", שתיפתח בחודש יולי במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח, מפנה מבט למפגש הבין-תרבותי אשר נולד מביקור אמנים, חוקרים ותיירים אירופים ואמריקאים במזרח התיכון החל מראשית המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. למעשה, מפגש זה הניע את התפתחות תיירות הפנאי העולמית.

התיירות הגבירה במידה ניכרת את ייצור המזכרות בקרב התושבים המקומיים: גלויות, ערכות תצלומים ושקופיות, מפות, חוברות, ערכות תבלינים, פרחים מיובשים, חפצי נוי, ספרים, תצלומים וציורים. פריטים ייחודיים ונדירים אלה, אשר רובם נשאלו מאוספים פרטיים ומוצגים לראשונה לקהל הרחב, יוצגו בתערוכה וישקפו את שניבט ממכלול התוצרים של הביקור במזרח התיכון.

לצד אלה, מוצגות בתערוכה ארבע עבודות עכשוויות של אמנים ישראלים: אלעד אורן, אליהו אריק בוקובזה, דור גז ועבודה משותפת של יעל סונינו-לוי ותמר שליט-אבני. עבודות אלה מתכתבות באופן ישיר עם המוצגים בתערוכה.

ב-27 ביולי תיפתח במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח תערוכה חדשה, "מסעות המזרח", באוצרתה של ד"ר שרון לאור סירק. התערוכה מפנה מבט למפגש הבין-תרבותי אשר נולד מביקור אמנים, חוקרים ותיירים אירופים ואמריקאים במזרח התיכון החל מסוף המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. למעשה, מפגש זה הניע את התפתחות תיירות הפנאי העולמית. התערוכה, "מסעות המזרח", נקראת על שמה של חברת תיירות הפנאי הראשונה שהוקמה ב-1869 על ידי תומס קוק, וערכה סיורים בארץ הקודש.

אמנים וחוקרים אירופים ואמריקאים הגיעו למזרח התיכון החל מראשית המאה ה-19 כדי למצוא בו את ערש הדתות (ארץ הקודש), כיעד תיאולוגי נוצרי או יהודי ולשם תיעוד המרחב במסגרת חקר מדעי ואתנוגרפי. עקב השיפור בתחבורה הבין-יבשתית ובאוניות הקיטור בסוף המאה ה-19, החלו להגיע למזרח התיכון קבוצות תיירים מאורגנות מאירופה ומארצות הברית. התיירות הגבירה במידה ניכרת את ייצור המזכרות בקרב התושבים המקומיים: גלויות, ערכות תצלומים ושקופיות, מפות, חוברות, ערכות תבלינים, פרחים מיובשים מהמקומות הקדושים, חפצי נוי, ספרים, תצלומים וציורים. פריטים ייחודיים ונדירים אלה, אשר רובם נשאלו מאוספים פרטיים ומוצגים לראשונה לקהל הרחב, יוצגו בתערוכה וישקפו את שניבט ממכלול התוצרים של הביקור במזרח התיכון.

בין המוצגים בתערוכה, מקבץ מזכרות מארץ הקודש ותיעוד מצולם של המרחב שנוצרו על ידי חברי המושבה האמריקאית בירושלים (אמריקן קולוני). המושבה החלה את דרכה בסוף המאה ה-19 כקהילה נוצרית משיחית שיתופית. הפריחה של תיירות הפנאי האמריקאית בארץ הקודש עודדה את חברי המושבה להציע לתיירים שירותי הארחה והדרכה בתשלום, ובעקבות דרישת השוק פרחה תעשייה מגוונת של ייצור מזכרות על ידי אנשי המושבה ונפתחה גם מחלקת צילום. תוצריה המוצגים בתערוכה הם עדות יוצאת דופן לחיים במרחב המזרח התיכוני בתחילת המאה ה-20.

עוד מוצגות בתערוכה מזכרות עבור תיירים יהודים שהגיעו למזרח התיכון. אמני "בצלאל-בית מדרש לאמנות ולמלאכות-אמנות", שנוסד בשנת 1906 בירושלים, הצטרפו לתעשיית ייצור חפצי הנוי והמזכרות בטכניקות ובחומרים בעלי צביון מקומי כגון עץ זית, שיבוץ של כסף ונחושת ועוד.

הכמיהה והרצון להעמיק את ההיכרות עם המזרח הובילה להתגברות זרם האמנים שנסעו לראות את המרחב במו עיניהם. הם נחשפו לנופים ולאורחות החיים של התושבים המקומיים. בעקבות הביקור אמנים אלו יצרו עבודות, ודוגמאות מהן מוצגות בתערוכה. עבודותיהם משקפות לא אחת מבט דמיוני ופרשנות שגויה לתרבות ולנופי המזרח התיכון. כמו כן, הם לא הבחינו בין האוכלוסיות השונות והמגוונות היושבות באזור גיאוגרפי נרחב זה. ההפך הוא הנכון. כולם נדמו בעיניהם לקבוצה אתנית אחת, "בני המזרח", וכל תופעה שראו עיניהם – הוענקה לה כסות תנכית ומהברית החדשה שהעלימה את אותות ההווה.

לצד תוצרי הביקור במזרח התיכון, מוצגות בתערוכה ארבע עבודות עכשוויות של אמנים ישראלים: אלעד אורן, אליהו אריק בוקובזה, דור גז, ועבודה משותפת של יעל סונינו-לוי ותמר שליט-אבני. עבודותיהם משקפות את תוצאות התבוננותם במוצגים בתערוכה וכן הלך רוח ביקורתי ואישי הפונה אחורה בזמן. לדוגמה, עבודתו של דור גז, חבצלות השדה, המוצגת לצד אלבומי פרחים מיובשים, נוצרה לאחר שהאמן חקר את האלבומים של סידורי הפרחים מן המושבה האמריקאית בירושלים.

בתערוכה יוכל הקהל להשתתף בחוויה של התיירים בארץ הקודש ושל מי שקיבל מהם מתנות שנרכשו במהלך הביקור. בלב התערוכה יוצבו שני תצלומים של תיירים שהגיעו לארץ הקודש והתחפשו בלבוש מקומי, שצולמו על ידי האמן ח'ליל רעד (1854–1957). לצד התצלומים המקוריים ניצבות הדמויות בגודל טבעי, והקהל יוכל באופן אינטראקטיבי להיכנס אליהן ולהפוך לאחת מהן. נוסף על כך, הקהל יוכל להתנסות בצפייה בתצלומים תלת-ממדיים שהיו פופולריים בתחילת המאה ה-20 כמזכרת מהטיול במזרח התיכון. לקהל יוצגו תצלומים ומכשירי צפייה סטריאוסקופיים (תצלום תלת-ממד), ודרכם המבקרים יוכלו לצפות בתצלומים העתיקים והנדירים ולהתרגש מול מראות העבר שיקומו לתחייה מול עיניהם.

"הביקור בתערוכה וההתבוננות במוצגים מְזַמנים שאלות של ייצוג. עד כמה העבודות משקפות מרחב אשר נחווה ישירות ואשר מביטים בו נכוחה ועד כמה הן משקפות מרחב פנטסטי ומדומיין" אוצרת התערוכה ד"ר שרון לאור-סירק אומרת: "דיון זה, אשר התערוכה היא חלק ממנו, עדיין רלוונטי בהקשר ההיסטורי והתרבותי של השיח בין תושבי המרחב למי שחיים מחוצה לו".

פתיחת התערוכה  ב-27.7.2022 ותשאר פתוחה עד יולי 2023